פסק-דין בתיק ת"ק 26624-08-10

1.         התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעות, בעתירה לפיצוי בסכום של 30,000 ש"ח מחמת נזק נטען שנגרם לו, לאחר שביום 16.7.10 לא הותרה יציאתו מן הארץ, בשל צו עיכוב יציאה תקף בגין חוב מזונות.

2.         ביום 20.6.04 נפתח כנגד התובע תיק בלשכת ההוצאה לפועל בראשון-לציון בגין חוב מזונות וביום 1.11.04 הוטלה על התובע הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ בתיק זה (להלן: " ההגבלה").

3.         התובע ביקש לצאת מן הארץ עם שלושת ילדיו הקטינים  בין התאריכים 16.7-23.7.10 אולם, נתקל בסירובה של הנתבעת 1 לאפשר זאת מחמת ההגבלה.

4.         התובע טוען כי שבועיים עובר למועד יציאתו המבוקש, הוא ערך בירור עם כל הרשויות הרלוונטיות ובכללן, לשכות ההוצל"פ בת"א ובראשל"צ והבין כי אין כנגדו הגבלה בתוקף המונעת יציאתו מן הארץ. התובע אף הצטייד בטופס ביטול עיכוב יציאתו מן הארץ מאת לשכת ההוצל"פ בת"א (ר' נספח ג' לכתב התביעה).

התובע טוען כי לבקשת ב"כ הזוכה, תיק ההוצל"פ הועבר ביום פתיחתו ללשכת ההוצל"פ בת"א, כך שהוא אינו קיים עוד וההגבלות שניתנו במסגרתו - בטלות.

עם הגעת התובע וילדיו לנתב"ג, הובהר לו מטעם נציגי הנתבעת 1 כי קיימת נגדו ההגבלה שמקורה בתיק ההוצל"פ מהלשכה בראשל"צ. לא הועילו תחנוני התובע אל מול נציגי הנתבעת 1 ולא נענו בקשותיו ליצור קשר עם הנתבעת 2 על מנת לבצע בירור ביחס להגבלה.

התובע התבקש להמתין שעות ארוכות, בעוד כבודתו הורדה מהמטוס וילדיו ממררים בבכי, כשעיניהם הצופות של הקהל העצימו את תחושות הבושה והכאב שחשו התובע וילדיו.

לגישת התובע, לא הייתה לנתבעת 1 כל עילה שבדין למנוע את יציאתו מהארץ מכוח ההגבלה, מאחר ותיק ההוצל"פ שבמסגרתו ניתנה, הועבר ללשכת הוצל"פ אחרת ובה ניתנה ההחלטה המבטלת את ההגבלה.

התובע שב לביתו ולאחר ששוחח עם סוכן הנסיעות שלו שהבהיר כי לא יקבל החזר כלשהו מעלות חבילת הנופש, יצר קשר טלפוני עם נציג תורן בלשכת ההוצל"פ בת"א אשר מסר לו כי אין כל הגבלה כנגדו וכי הוא יכול לצאת את הארץ. הנציג הוסיף כי יוכל לשלוח אישור ידני לנציגי הנתבעת 1 במידה וייתקל התובע בקושי נוסף.

התובע הצליח להשיג כרטיסי טיסה חלופיים ליעד המבוקש, אך לא בטיסה הישירה וביום שבת, על אף שהתובע הינו אדם מאמין.

בהגיעו לנתב"ג בשנית, נמסר לתובע על ידי נציגת הנתבעת 1 כי נשלח אישור מלשכת ההוצל"פ בת"א, אולם לא תותר יציאתו מחמת שגיאה בספרה במספר התיק. כעבור שלוש שעות של "מסע בלהות", כלשון התובע, ניתן לו אישור לצאת את הארץ, דבר שהותיר לו ולילדיו שהות קצרה בת כ- 20 דקות בלבד בדיוטי פרי.

התובע הבהיר את הנזקים הישירים שנגרמו לו, בדמות הפסד תשלום עבור כרטיסי הטיסה המקורית ושני ימי שהייה בבית מלון  - בסכום כולל של 7,810 ש"ח. יתרת סכום התביעה מתמקדת בנזקים נטענים עקיפים שנגרמו לתובע ולילדיו ובהם מאמצים רבים, ויכוחים, עוגמת נפש, הוצאות על מוניות ורכבות, אבדן זמן עד להגעה ליעד, פגיעות בחופש התנועה ובכבוד, באמונת התובע  ובזכותו לשוויון, השפלתו אל מול העוברים והשבים והתמודדותו עם צער ילדיו.

5.         הנתבעת עתרה לדחיית התביעה. נטען כי במידה ותיק הוצל"פ מועבר מלשכה ללשכה, ההרי שההליכים שננקטו בלשכה המעבירה נותרים בעינם עד לביטולם על ידי הזוכה או בא כוחו.

עוד נטען כי ההגבלה שמקורה בחוב מזונות, אינה מתבטלת באופן אוטומטי בחלוף שנה מיום הוצאתה ועל התובע ועל גרושתו היה לדאוג לביטול ההגבלה מבעוד מועד.

הנתבעות הדגישו כי נציגי הנתבעת 1 אינם יכולים להתייחס בקלות ראש לצווי עיכוב יציאה מן הארץ בהם הם נתקלים, רק משום שמדובר בלשכות שונות ומספרי הליכים שונים.

לגישת הנתבעות, הן פעלו כדבעי שעה שהגיע התובע לשדה התעופה בפעם השנייה, תוך שקוימה שיחת ועידה אל מול כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לקבל את האישור המיוחל ולאפשר יציאת התובע מן הארץ. הנתבעות טוענות כי ככל שהיה התובע עורך בירור יסודי, בעיקר אל מול משטרת הגבולות טרם יציאתו מן הארץ, הייתה נמנעת ממנו עגמת הנפש שנגרמה לו.

6.         הנתבעות שלחו הודעה לצד ג' -  גרושתו של התובע - אשר לבקשתה הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ (להלן: " הזוכה"). 

הזוכה טענה כי משהעובר התיק ללשכה אחרת, מידת ההיגיון היא כי ההגבלה תבוטל. הזוכה הוסיפה כי כל טענה בעניין אינה צריכה להיות מופנית כלפיה אלא כלפי עורך דינה שייצגה באותה עת, אשר היה צריך להנחותה כיצד לפעול על מנת לוודא כי ההגבלה בוטלה. 

עוד טענה הזוכה כי על הנתבעת 1 היה לכבד את ביטול ההגבלה כפי שהוצא בלשכת ההוצל"פ בת"א, או לכל הפחות לנהוג באחריות ולהתקשר לגורמים הרלוונטיים על מנת לבצע בירור חלף התנהגות "אטומה" שהביאה לשלילת חירותו של אדם.